אין כמו ילדים- 1

כשאוסנת קמה בבוקר היא לא תיארה שהיא תסתכל על היום הזה בדיעבד ותדע שהכל היה יכול להסתיים אחרת. הבוקר היה שגרתי כמו כל הבקרים, היא קמה, הכינה לעצמה קפה, צחצחה שיניים, העירה את הבנות, בעלה כבר הכין סנדוויצים במטבח ואחר כך זירז את הבנות. כשעה קלה אחר כך יצאו כולם מהבית ואסנת ראתה זימון לאסיפת דיירים בשכונה. משונה היא חשבה, אסיפת דיירים בבנין מתרחשת פעם בשנה או אולי פעמיים אבל אסיפת שכונה, זה פעם ראשונה. היא לא הקדישה לנושא יותר מידי מחשבה מכיוון שליטל בתה הקטנה דרשה מעט תשומת לב, שאכן הוענקה.
היום המשיך כרגיל בעבודה, היא החזירה את ליטל מהגן ולירז בתה הגדולה חזרה מהחטיבה והחלה לעשות שיעורים. אסיפת השכונה החלה בשבע בערב, לא מעט דיירים התאספו בחנייה של אחד הבתים- חלקם ישבו על הדשא הסמוך או נשענו על החומה.
שני אנשים שאוסנת לא הכירה קם, היא לא זיהתה את האנשים, אבל מי בימינו מכיר את כל השכונה. חלק מהאנשים השתתק ותרכז בדם אך רוב התושבים שבאו דיברו עם שכניהם או סתם דיברו בסלולארי,שמי רז, הוא אמר בקול רם, רז אשד ואני עבריין מין מורשע. משפט זה השיג את האפקט הרצוי וכל הקהל השתתק והתרכז ברז, אתם לא מכירים אותי אבל אולי כדאי שתכירו, שמי רז כפי שאמרתי ואני הורשעתי בסדרת עבירות מין בילדים לפני כחמש שנים, ישבתי בכלא 4 שנים וחצי וכעת שוחררתי על התנהגות טובה. האדון לידי הוא צבי עותר, הוא קצין מבחן ותפקידו לפקח עלי. צבי הנהן ורז המשיך.. אמנם אין חוק בארץ שמחייב אותי להודיע לכם על עברי, אני עושה זאת כדי שעברי לא יחזור, אני מטופל כרגע בתרופה חדשה שאמורה לדכא את החשק. אני מודיע לכם כי שכרתי השבוע דירה פה בשכונה. סוטה חולה צעקו מספר אנשים ומספר אימוים נוספים

אנשי הערבה-1

הסירחון במאורה, הוא הדבר הראשון שחושיו קלטו עוד בטרם פתח את עיניו לראשונה כשנולד, כשיגדל הריח הזה יהיה הריח של עמו ולא יפריע לו כל כך אך הדבר הראשון שנחקק בזכרונו בניגוד לשאר בני עמו הוא זיכרון שיישאר עימו לתמיד. שנות ילדותו עברו עליו באותה צורה כמו על כולם- הוא ינק כמו כולם, שיחק במשחקי קרבות ומלחמה די כמו כולם והיה מעל הממוצע בחוזקו וזריזותו אך לא היה הכי חזק בשום תחום- הוא גילה כשרון טבעי לחרבות וכשרון מסויים בחץ וקשת, אך שום דבר לא סימן את העתיד שנכון לו, שהוא זה שינצוץ ויתחיל את תחילת עידן השגשוג.

החיים בערבה הגדולה לא היו קלים, הערבה עם עצי הענק ועשבים בגובה שני מטרים ויותר שרצה חיות בר ויצורים שונים. עדרים רבים של פילי ענק, נמרי ענק ושאר יצורים שגדולים בכמה מידות מאותם יצורים בכל מקום אחר. בג'ונגל מדרום היו אמנם עצים ענקיים- אך לא היו חיות יוצאות דופן בגודלם, במדבר הלתי נגמר מצפון גם לא היו יצורי ענק- לפחות לא בתחום שחפף לערבה. ממזרח ומערב נדמה שאין קץ לערבה ולמרות שהרבה לטייל הוא אף פעם לא גילה אם יש או אין לה קצה.

מעת לעת היו עוברים בערבה סוחרי עבדים במטרה להתעשר בקלות- והוא ועמו התרחקו מהם ושמרו לעצמם והצליחו בכך, רוב סוחרי העבדים לא איתרו אותם- ואלה שאיתרו- לא זכו להאריך ימים להפיץ את המידע. השבט המבודד חי לו בשקט בפינה של הערבה האין סופית- ניזון בעיקר מבשר של ביזונים או איש סוס או שניים שתעו וטעו והתקרבו לאיזור.

כשהוא היה בן 7,סוחרי העבדים החלו להתקרב יותר ויותר אל האזור, ולשבט היה ברור שיום אחד הם יצטרכו לעזוב או להילחם עד חורמה. ממזן זה ואילך גורלו של סקאג השתנה.